גדולי הציור בוונציה - מאנטנייה, קארפאצ'ו, ג'ורג'ונה

גדולי הציור בוונציה - מאנטנייה, קארפאצ'ו, ג'ורג'ונה
מרצה ד"ר אפי זיו 
אנדרה מאנטניה, חתנו של יאקופו בליני, החל בחקר הפרספקטיבה והקצרת הדמויות, שעיצובן, ברוב המקרים העיד על גישה פיסולית. ויטורה קארפאצ'ו, תלמידו של ג'נטילה בליני נודע במחזור ציוריו חיי הקדושה אורסולה. ג'ורג'ונה  שצייר כמסורת פירנצה דווקא, ישירות על הבד ללא רישום מקדים, והושפע מלאונרדו דה וינצ'י. מציוריו הנודעים וונוס הנמה והסערה

וונציה, למרות מיקומה הגיאוגרפי "במגף האיטלקי", הייתה חלק מן האימפריה הרומית המזרחית שקונסטנטינופול בירתה, ומתוך כך, אימצה את הסגנון הביזנטי באמנות שאפיין את האימפריה המזרחית, והיה הדומיננטי בדורות הראשונים. 
הסגנון העיצובי שאוב ממסורות התרבות היוונית והרומית, ומציג בעיקר עלילות וטקסטים דתיים, וייצוגי השלטון. 
עם השחרור מההשפעה הביזנטית, הלך והתפתח בימי הרפובליקה הוונציאנית, סגנון הייחודי לוונציה, שאף כונה בהמשך "אסכולת וונציה". מימי הציירים יאקופו בליני ועד יאקופו טינטורטו, פיתחו אומני וונציה את ”האסכולה הוונציאנית" שקשרה יופי, פאר עושר ותאטרליות, עם מסתורין הומניזם ושמימיות. ממשיכיהם היו ג'ורג'ונה, טינטורטו וטיציאן מבשרי הבארוק, שהלך והשתרש ברומא ובכל רחבי המגף. 
סקירת יצירות וורונזה ונופי וונציה של קאנאלטו, ומולם ציורי התקרות הייחודיים לג'ובאני בטיסטה טייפולו, בהם פיתח את אמנות הטעיית עין הצופה ("trompe l'oeil") והביאה לשיאים מעוררי השתאות